פרק שני: לא עושה חשבון

בסוף השליש השני קיבלנו תעודות בטקס השיחות האישיות שהמורה מקימת עם כל תלמיד לבד

היא אמרה לו שהחשבון עושה לו בעיות בתעודה אומנם אביו הסביר לו אבל הוא היה  עצוב.

הוא קיבל במקצועות אחרים ציונים גבוהים והוא מאוד שמח על כך כי הוא רוצה להיות עיתוני או סופר לא משהו שקשור למתמטיקה כמו מתמטיקאי או מהנדס.

הורה רצתה לראות שיפור במקצועות החשובים יותר.

הוא הבטיח לה שהיא לא תראה,

והיא שאלה למה?

 והוא אמר שהוא לא יהיה כאן שנה הבאה הוא נוסע לוינה.

הוא הסביר לה איפה זה וינה הוא הרגיש שהיא לא ידע איפה זה.

המורה שאלה אותו אם הוא רוצה לשתף את ההורים שלו

הוא אמר:לא הם יראו כבר לבד ואם את רוצה לדבר איתם על וינה הם כבר החליטו לבד.

הוא אמר לעצמו: "הייתי צריך עוד לבחור נושא לעבודת חקר" .

כשחזר הביתה מהבית ספר הסתכל וניסה לזכור את הבתים שבשכונה שלו כדי שהם יהיו לו בלב כדי שלא ישכח אותם.

רגשות שעברו עלי בזמן קריאת הפרק:

 

עצב לעזוב הכל, זכרונות יפים ואף עצובים ואני מקווה מתישהו יצליח לחזור